לפני שהשמש שוקעת ולכוכבים תמיד יש מה להגיד, הרוח מסיימת את הטיול היומי, הנמלים והפרפרים מתכוננים לשינה וטיפות הגשם רוקדות על העלים.
התמונות והמילים שבתוך הספרים במחאה פתחו. אי שביעות רצון הביאו. את המחבר והמאייר לחפש יצאו. איך קורה דבר מוזר שכזה שהקלפים והמדבקות באתר מופיעות ואותם שכחו. לכן בשביתה הם פתחו. מדפי הספר כולם יצאו ובשורה אחת הסתדרו ובשיר פתחו.
שלום לכולם, אנחנו בשביתה עד הודעה החדשה. בתוך הדפים לא נשארים לטיול כולם יוצאים. לה, לה, לה, לטיול יוצאים בתוך הדפי הספר אנו לא נשארים. לה, לה, לה… בתוך הספר לא נשארים…לה לה לה.
כל הסופרים והמאיירים שבעולם יתייצבו והתווכחו. מי צודק ומי לא. מה עושים ומה לא. שקט בעולם השתרעה. אבל אז… מתוך הפינה עיגול יצא ובנאום פתח. אל הלוח ניגש, הסביר צייר ודיבר ואז… תחשבו מה קרה…
האם נפתרה הבעיה?
סביבנו כולם מסתובב כשאנו על הכדור הארץ עומדים ועל העננים הנעים מביטים. נמלים על העצים מחפשים. על כוכב אחר ילד עומד האם אותנו הוא רואה?
ישבתי וחשבתי וסיפור כתבתי. על השמש המחייכת על העץ הפורח ועלי השלכת. הפרח שבתוך הספל צומח. על העלים החומים שעל השייח. על התל הירוק עם העננים נפגשים. ובסוף כשלישון הלכתי עדיין על הסיפור חשבתי.
סליחה, משהו יכול להגיד לי מה אני עושה פה?
